דיני משפחה – ידועים בציבור

מאמריםמאת: עו"ד שי דקס

יש הרואים את המושג "ידועים בציבור" כתחליף לתא המשפחתי הקונבנציונאלי הידוע במחוזותינו, קרי, מוסד הנישואין, ויש הרואים בו "כמשפחה החדשה" והמודרנית של התקופה המודרנית.
אולם, האמת היא שמושג הידועים בציבור אינו חדש בזירה המשפטית של התא המשפחתי, אלא שהוא תפס מקומו עוד בשנים עברו, גם כאשר עוצמתו של התא המשפחתי הייתה לוטה במסורת ואדיקות, דבר שהשפיע על אחוזי גירושין קטנים, ביחס להיום.
במהות ההגדרה, ידועים בציבור, הם בני זוג אשר בחרו לחיות את חייהם הזוגיים במשותף, כול זאת מבלי להינשא. המדובר בבני זוג אשר חיים יחד, גרים יחד, לעיתים מולידים ילדים יחד, לעיתים צוברים נכסים יחד וכיו"ב. זוגיות ככול זוגיות, אלא שבני הזוג החליטו שלא להינשא מסיבותיהם שלהם. יש שלא רצו להיכנע לכבלי הפרוצדורה, יש שנכוו פעם מנישואין כושלים כך שמבחינה פסיכולוגית לא יכולים יותר לעבור על מפתן הנישואין ויש כאלה שפשוט בחרו כך מכול סיבה ו/או בלי סיבה שהיא.
היווצרות מערכת זוגית שכזו, הצריכה את המשפט להתמודד עם שורה של שאלות בדבר זכאותם של בני הזוג הידועים בציבור. כך למשל, האם בני זוג כאלה שווי מעמד מבחינת חוקי המדינה ביחס לבני זוג נשואים? האם בן זוג יוכל לרשת את בן זוגו גם אם לא נשואים? האם אישה יכולה לתבוע מזונות מבן זוגה? האם יכולה לתבוע מן הרשויות קצבת שארים לאחר מות בן זוגה וכיו"ב.
בהתאם לכך ולאור הצורך להסדיר את המערכת הזוגית הזו, קבע בית המשפט העליון בשורה של פסקי דין כי מעמדם של ידועים בציבור הנו שווה ערך למעמד של זוג נשוי כהלכה ועל הרשויות (כולל בתי הדין הדתיים) לכבד מערכת זוגית שכזו על ידי שמירה על עיקרון הכבוד והשוויון, ביחס לכול מערכת זוגית אחרת. ראה למשל: ע"א 52/80 שחר נ. פרידמן פד"י ל"ח(1) 443 (1984), וכן סקירת הפסיקה בנושא בצורה מדוקדקת בע"מ (חי') 264/05 פלונית נ' אלמוני מיום 4.5.06.
כך למשל, נקבע כי אישה תוכל לקבל מזונות מבן זוגה הידוע בציבור, בבחינת "מזונות אזרחיים"- ראה רע"א 8256/99 פלונית נ' פלוני פד"י נ"ח(2) 213 (2003), נקבע כי בן זוג יוכל לרשת את בן זוגו הידוע בציבור – ראה ע"א 1717/98 יוסף בלאו נ' אדית פוזש פ"ד נד(4) 376 (2000), נקבע כי בן זוג ידוע בציבור יוכל לקבל הכרה בעיני החוק בכול הקשור לדיירות מוגנת, הקלות במס, קצבת שארים, זכויות פנסיוניות וכיו"ב. ראה למשל ע"א 481/73 אוסקר רוזנברג, בתוקף תפקידו כמנהל עיזבון המנוחה נ' אפרים (ארנסט) שטסל פ"ד כט(1) 505 (1974).
הנה כי כן, רואים אנו כי הפסיקה השוותה את מעמדו של בן הזוג הידוע בציבור לבין הזוג הנשוי ובכך הקנתה למוסד זה את עוצמתו. אולם, בניגוד למערכת הנישואין שבה אדם יודע אי מתי הוא נכנס אליה ואימתי הוא יוצא ממנה, במוסד הידועים בציבור הדבר נוטה יותר לאי בהירות ובעיקר תלוי הדבר בנסיבות כול מקרה לגופו.
כך למשל, רק לשם המחשה, פוגשת אישה אשר חייה בגפה גבר מסוים. השניים יתאהבו ויתראו יחדיו למשך תקופה מסוימת. האם נסיבות אלו יספיקו על מנת שהגבר יזכה להכרה כידוע בציבור? יתכן שכן ויתכן שלא. שוב, הדבר תלוי נסיבות ויש חשיבות יתרה לכול מקרה ומקרה לגופו. על קצה המזלג ייאמר, כי הפסיקה קבעה בנושא "אבני דרך" (אם כי ניתן לסטות מהן) כגון: האם בני הזוג גרו ביחד? האם הייתה להם קופה משותפת?  וכיו"ב. ראה למשל ע"א 42/65 דרידיאן נ' עמידר פד"י יט(3) 259 בעמ' 261.  אולם, שוב, הדבר עדיין מעורר מחלוקת וניתן למצוא פסיקות סותרות שכן כול מקרה אינו דומה לרעהו והכול תלוי נסיבות.
נחזור לרגע לדוגמא שנתנו: אותה אישה, כעת נתבעת על ידי בן זוגה (לאחר שנפרדה ממנו) על מחצית מכול רכושה. המדובר הוא, אם כן, בתוצאה שלעיתים מרחיקת לכת. לא בטוח שהאישה כלל התכוונה להיות במסגרת של ידועה בציבור וכעת היא מוצאת עצמה נתבעת על ידי הגבר (או להיפך) על מחצית מכול רכושה אשר צברה.
דוגמא נוספת: גבר נשוי במשך שנים רבות לאשתו כדת וכדין. במהלך הנישואין, הנ"ל חטא לאשתו והתראה עם אישה אחרת מחוץ לנישואין. הגבר היה נפגש עם האישה האחרת באופן קבוע, שוכר לה דירה, קונה לה מתנות, יוצא עימה לחופשות וכיו"ב. יום אחד, נפטר הגבר והחזיר נשמתו לבורא עולם וזאת מבלי שהשאיר צוואה. לאחר שאשתו מגיעה לדרוש את עיזבונו מכוח היותה נשואה לו כחוק, לפתע נתקלת היא באותה מאהבת אשר דורשת אף היא את עזבונו מכוח היותה ידועה בציבור שלו לפני מותו. מי תגבר? שוב, אין בכך תשובה אחידה שכן מעמד הידועים בציבור אינו ברור מאליו ויתכן שחרף רצונו של הבעל המנוח, הנ"ל ניהל בחייו מערכת יחסים של ידועים בציבור עם המאהבת וכעת גם לה מגיע זכויות מן העיזבון כגון: מזונות, פנסיה, קצבת שארים, ירושה וכיו"ב.
מה עושים עם חוסר בהירות שכזו וכיצד יש לנהוג בהתאם לכך? המאמר דנן יתייחס לסוגיה של חלוקת הרכוש בין בני זוג אשר חיו במסגרת של ידועים בציבור. שוב, המדובר בסוגיה חשובה שכן יתכן שגבר מסוים אשר נפגש עם אישה כלשהי (או להיפך) במסגרת היכרות רומנטית, עשוי למצוא עצמו מחויב לה אף מעבר למה שציפה וכולל הקניית זכויות לה ברכושו.
לגבי זוגות שהתחתנו (לאחר 1974), הנושא הינו פשוט יותר שכן חוק יחסי ממון דן בסוגיה זו ומסדיר אותה כדלקמן: כול נכס אשר נצבר לבני הזוג במהלך נישואיהם, יאוזן ביניהם באופן שווה לאחר פקיעת הנישואין. כלומר, בני הזוג רכשו דירה לאחר הנישואין- אין זה משנה מי שילם יותר או פחות, לאחר פקיעת הנישואין יהיה זכאי כול אחד מבני הזוג לשווי ערך של מחצית הדירה. אולם, לפי חוק יחסי ממון, נכס אשר נרכש על ידי אחד מבני הזוג לפני הנישואין, או שקיבל במתנה או ירושה במהלך הנישואין, לבן זוגו אחר לא תהיה תביעה לגביו לאחר שיפקעו הנישואין. כלומר, לאישה הייתה דירה בבעלותה עוד לפני שהתחתנה עם הגבר, גם לאחר שתתגרש ממנו, הדירה תישאר בבעלותה ולהיפך.
עד כאן במישור הנישואין. אין הדבר כול כך פשוט במקרה של ידועים בציבור. כאן קבעה ההלכה הפסוקה (ראה פס"ד שחר נ' פרידמן לעיל) כי משטר יחסי הממון בין בני זוג כאלה, יהיה משטר של "חזקת השיתוף" ולפיו אם יוכח שבני הזוג אכן היו ידועים בציבור, אזי כי לאישה תהיה זכות קניינית משותפת בכול נכסיו של הגבר (ולהיפך)- ולעיתים גם כאלה אשר נרכשו לפני הנישואין! אין ספק, כי בנושא של ממונות ורכוש, לאישה הנשואה (או להיפך) מעמד חלש יותר משל אישה ידועה בציבור. לגבי האחרונה, זכותה הינה קניינית וגורפת אף מעבר לפרק זמן הנישואין ולעיתים גם יכולה להשתרע (תלוי נסיבות) גם על נכסי הבעל שמלפני הנישואין.
כאמור, הלכה פסוקה זו (אשר הציבור ככללו לא תמיד מודע לה), עלולה לחשוף בן או בת זוג במבוכה כלשהי. אישה אשר במשך כול חייה צברה רכוש רב וכעת פגשה גבר כלשהו ויצאה איתו למשך תקופה מסוימת. יתכן, ומבלי שתהיה מודעת לכך, לאותו גבר צמחו זכויות ברכושה אף מבלי שהתכוונה לכך. מצב משפטי זה הינו מסוכן ועלול להוביל לתחושות קיפוח שונות ומגוונות, עד כדי מאבקים משפטיים ארוכים ומסובכים.
בהקשר לכך, נקבע לאחרונה פסק דין מפי הנשיאה בייניש בבית המשפט העליון, לפיו על מנת שלבן זוג יצמחו זכויות ברכושו של בן הזוג האחר, לא די רק בלהוכיח כי השניים חיו במסגרת של ידועים בציבור, אלא שעליו להצביע גם על כך כי במשך חייהם המשותפים הייתה כוונה משותפת להקנות זכויות בנכסים איש לרעהו. (כגון: מגורים משותפים בדירת בן הזוג, ניהול חשבונות משותפים בבנק, ניהול עסקים שבמשותף וכיו"ב).  רק אם התובע יעבור את שני השלבים דנן, יזכה הוא לזכויות ברכושו של בן זוגו לשעבר. ראה בג"צ 4178/04פלונית נ' בית הדין הרבני לערעורים ואח', ניתן ביום 31/12/06.
מה עושים אם כן? הדרך הטובה ביותר להבטיח את זכויותיו הקנייניות של כול צד ברכושו, היא על ידי חתימה על הסכם ממון אשר קובע כי במקרה של פרידה כול צד יישאר עם רכושו מלפני ההיכרות. כמובן, שעל מנת שלהסכם זה יהיה תוקף משפטי, על בני הזוג לאשרו בערכאות המוסמכות בחוק. במצב משפטי לא ברור שכזה, רק הסכם ממון יכול להוביל לפשטות ובהירות אשר לא תקפח איש מבני הזוג.

 

  • דיני משפחה – ידועים בציבור

דיני משפחה – ידועים בציבור

מאת: עו"ד שי דקסיש הרואים את המושג "ידועים בציבור" כתחליף לתא המשפחתי הקונבנציונאלי הידוע במחוזותינו, קרי, מוסד […]

  • בחינת חלופת מעצר

בחינת חלופת מעצר

בחינת חלופת מעצר – האומנם שונתה מלאכת האיזונים לאורו של חוק המעצרים החדש?בחינה ריאליסטית מאת עו"ד אורון סלמון פתח דברהמהפכה […]


יצירת קשר

טלפון: 077-9310081

עו"ד אורון סלמון: 052-4441121

עו"ד שי דקס: 052-2779805

פקס: 077-9310091

כתובת המשרד:
רחוב המלך ג'ורג' 38 ("מצודת זאב") תל אביב,
מיקוד 6329802


לשאלות, אנא מלאו ושלחו לנו את הטופס:

Page Reader Press Enter to Read Page Content Out Loud Press Enter to Pause or Restart Reading Page Content Out Loud Press Enter to Stop Reading Page Content Out Loud Screen Reader Support
Call Now Button