תיקים בתחום המנהלי

עת"מ – ייצוג בעלי מוגבלויות ולקויות למידה –משרדנו הגיש עתירה מנהלית  נגד ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות . המשיבה לא איפשרה לסטאז'ר ברפואה, בעל מוגבלויות, הקלות והתאמות בבחינות בהתאם למצבו הרפואי וחוות דעת קיימת. כבוד השופט מודריק קיבל את העתירה וחייב את המשיבה ליתן לעותר הקלות בהתאם להמלצות האיבחון, תוך שהוא מחייב את המשיבה בהוצאות כבדות.

עת"מ ייצוג בעלי מוגבלויות ולקויות למידה – עתירה נגד וועדת הבחינות של לשכת עורכי הדין. העתירה התקבלה במלואה. המשיבה סירבה לאפשר לעותר, שהינה סובלת משיתוק מוחין מלידה ומוגבלויות למידה, מספר התאמות והקלות בבחינת ההסמכה. בית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, ע"י כבוד הנשיאה ארד, קיבל את העתירה, ואפשר לעותרת לפצל את הבחינה כתב למספר רב של תת בחינות, תוך ביצוע ההתאמות המתאימות ע"י המשיבה.

ה"פ – הגנה מפני פינוי – המבקש, שהינו בעל זכות דיירות מוגנת בדירה בתל אביב, היה חייב כספים רבים לעיריית תל אביב, בגין תשלומי ארנונה שלא שולמו. המשיבה, פתחה תיק הוצל"פ ובו דרשה את פינוי המבקש מן הבית, מכוח פקודת המיסים (גבייה), אשר מקנה אפשרות לפינוי מקרקעין במצב מעין זה. המבקש הגיש באמצעותנו המרצת פתיחה, בה טען, כי זכותו לדיירות מוגנת איננה ניתנת למימוש מיידי וגוברת על זכות העירייה למימוש ופירעון. בית המשפט קיבל את הטענה, לפיה הזכות לדיירות מוגנת הינה זכות אישית, אשר אינה ניתנת למימוש ע"י נושים. נוכח האמור, העירייה החליטה לבטל את ההליכים נגד החייב.

עע"ם 941/14 עבד אל רחמאן עתאמלה נ' לשכת עורכי הדין ואח' – חוסר סבירות:

בתיק זה ייצג צוות המשרד מתמחים במשפטים, אשר כשלו בבחינות ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין.
באותה בחינה (מועד נוב' 13), נפלה טעות קיצונית בבחירת הלשכה את התשובה הנכונה, כך שבהתאם להוראות החוק, אף חלופה לא הייתה נכונה ו/או שהייתה חלופה נכונה אחרת.
אולם, השגות שהגישו אותם נבחנים לוועדה הבוחנת של לשכת עורכי הדין, לא הואילו והנ"ל דחתה אותה. גם עתירה מנהלית אשר הגיש צוות המשרד בשם הנבחנים, לפתחו של בית המשפט המחוזי בי-ם (בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים), נדחתה, מהנימוק שבית משפט לא מתערב בשיקול דעת הוועדה המקצועית.
אלא שצוות המשרד לא ויתר והגיש ערעור על פסיקה זו, לבית המשפט העליון. בבית המשפט העליון, קבעו שלושת השופטים (כבוד הש' רובינשטיין, כבוד הש' דנציגר וכבוד הש' ברק ארז) כי השאלה אינה סבירה בעליל ולפיכך היא פסולה.
בתיק זה, נקבע הכלל המשפטי, לפיו להלכה בדבר "אי ההתערבות" קיים חריג והוא כאשר השאלה ו/או התשובה לה חורגת ממתחם הסבירות. נקבע, כי כאשר מתקבלת תשובה אשר מנוגדת להוראות חוק חרות ו/או כי השאלה מנוסחת בחסר עד כי לא ניתן להבין מהי התשובה הנכונה, אזי השאלה אינה סבירה ודינה להיפסל.
לאור פסיקה זו, עברו הנבחנים (אשר להם הייתה חסרה נק' אחת) את הבחינה.
משרדנו מייצג נבחנים בבחינות הסמכה במגוון מקצועות (עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה, שמאות מקרקעין) ותיק זה מלמד על דבקות במטרה ונכונות לטעון בפני כל ערכאה, על מנת להביא צדק ללקוח.

עע"מ 989/15 לשכת עורכי הדין ואח' נ' סובח ואח', – חריגה מסמכות

בתיק זה ייצג צוות המשרד מתמחים במשפטים, אשר כשלו בבחינת ההסמכה בכתב של לשכת עורכי הדין, מועד נובמבר 2014.
לאחר שהשגות הנבחנים נדחו על ידי הוועדה הבוחנת, הגישו הנבחנים באמצעות משרדנו, עתירה מנהלית לפתחו של בית המשפט המחוזי בי-ם, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים.
טענת הנבחנים הייתה, כי שאלה מסוימת בבחינה, נשאלה בחוסר סמכות על ידי הוועדה הבוחנת, לאור העובדה כי הנושא שלה לא הוגדר כחלק מהחומר לבחינה, כפי שקבוע בתקנה 18 לתקנות לשכת עורכי הדין.
בהקשר לכך יצוין, כי עוד בשנת 2002, קבע בית המשפט העליון הלכה, לפיה שאלה על נושא אשר חורג מהאמור בתקנה 18 לתקנות לשכת עורכי הדין, מהווה חריגה מסמכות ועל כן דינה להיפסל. ראה לעניין זה: בג"צ 10455/02 אמיר ואח' נ' לשכת עורכי הדין ואח'.
לאחר דיון בעתירה שנערך בפני כבוד השופט מינץ, התקבלה העתירה והשאלה נפסלה. אולם, לשכת עורכי הדין לא הסתפקה בכך והגישה מטעמה ערעור לבית המשפט העליון. הלשכה טענה, כי השאלה כן הייתה בחומר.
אולם, בית המשפט העליון דחה ברוב דעות (כבוד השופט רובינשטיין וכבוד השופט שוהם כנגד דעתו החולקת של כבוד השופט מזוז) את טענות לשכת עורכי הדין וקבע, כי פסיקתו של כבוד השופט מינץ בבית המשפט המחוזי, בדין ניתנה וכי את תקנה 18 לתקנות יש לפרש בדווקנות ובצמצום, לאור היקפו הרב של החומר לבחינה.
על כן, השאלה נפסלה והנבחנים (להם הייתה חסרה נק' אחת) עברו את הבחינה.
משרדנו מייצג נבחנים בבחינות הסמכה במגוון מקצועות (עריכת דין, ראיית חשבון, רפואה, שמאות מקרקעין) ותיק זה מלמד על דבקות במטרה ונכונות לטעון בפני כל ערכאה, על מנת להביא צדק ללקוח.